א. לשון אדנות היא תמיד בלשון רבים, וזה

ברכות השחר אומר אז קודם לכתו לישון (ורק

עיין בבית יוסף שם דמשמע מיניה דכל שהוא

א. י”ט בכסלו – ראש השנה לחסידות. ב.

בן איש חי (ש”א פרשת וישלח ה”א): אל

  קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים

בן איש חי (ש”א פרשת וישלח ה”א): *אל

באמת מסקנת הגמ’ בכתובות דהלכה כר”ע נגד חברו

בפרי עץ חיים שלפנינו כתב גם "מן כל

    סימן א' – בענין תשלום ההורים

1. לכאורה כבודו צודק בלנ"ד אעביר את ההערה

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

יום הששי י”ט שבט תשע”ט   מנהגנו לעמוד

כיון שניכר בין ענבים חדשים לישנים יש לברך

מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ

 

תפקיד כיום: רב מושב זמרת וראש מוסדות "אהל משה" (הכוללים גני ילדים, ת"ת לבנים, בי"ס לבנות, וישיבת "ברכת ה’").

תפקידים בעבר: כארבע שנים רב בית כנסת טריפוליטאים בקרית הרצוג, ואח"כ שנתיים ר"מ בישיבת "נתיב השבים" בבארר שבע.

 'אתה רוצה להיות יחזקאל אברמסקי תישן 9 שעות

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

א. בעלי חיים הם מוקצה מחמת גופו וכן

איסור "גזל שינה" אינו נובע מאיסור גזל אלא

הלכתית יש יכולת לשכנים למחות בידו בטענה שאינם

הטעם שלא מברכים על התמרים היבשים (חומים), כיון

מהר"ץ חיות שציין לו בחזון עובדיה, כתב שהקדמונים

מדברי מרן ביורה דעה (סימן קע"ט סעיף י"ב)